ב 17 ביוני 2018 התקבצו בספריית בית ספר "דורות" במודיעין שתי מנהלות, שתי יועצות, עשר מורות ושתי מאמנות של "ניצוצות חבויים". במפגש היו גם מנכ"לית Hidden Sparks ומנהלת התכנית בישראל, מטעם האגודה לקידום החינוך השותפה בהתאמת והטמעת התכנית בישראל. היה זה מפגש מחוזי לסיכום שנה של פעילות בשני בתי ספר יסודיים בעיר מודיעין- "דורות" ו"אופק". י', מורה ותיקה בבית ספר" דורות", סיפרה בהתרגשות כיצד השתמשה בידע שקיבלה בקורס ובמהלך השנה ועל התוצאות שהיא רואה בכיתה. התלמיד שלה, א', בכיתה ג', הפסיק להפריע למורה לאנגלית, והתחיל לכתוב! היא עבדה עם א' באופן הדרגתי לפי תכנית העבודה שבנתה יחד עם המאמנת מ"ניצוצות חבויים" לאחר התצפית בכיתה. בנוסף, כחלק מתפקידה כ"מאמנת פנימית", י׳ נכנסה לתצפית שבועית אצל מורה עמיתה, ויחד הן ניסו להבין את א' דרך שלוש "עדשות הלמידה" של ניצוצות חבויים. הן אספו מידע על התפקודים הנוירו-התפתחותיים, הטמפרמנט והאקולוגיה של א' ולאורם חשבו על כיוונים נוספים לעבודה. במפגש החודשי בבית ספר הן ישבו עם מורים נוספים המלמדים בכיתה בהנחייתה של המאמנת החיצונית של "ניצוצות חבויים" בבית ספר, ניתחו את ההתנהגות ותוצרי הלמידה של א' בשיעורים שונים, בעזרת המושגים והרגלי החשיבה שלמדו בקורס.
בתכנית "ניצוצות חבויים" משתתפים בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים מכל המגזרים (ממלכתי, דתי, ערבי), בחמישה ישובים שונים. התכנית פועלת בשיטת מניפה, כאשר בכל שנה מצטרפים מורים נוספים מתוך צוות בית הספר, מקבלים הכשרה כ"מאמנים פנימיים" ומתחילים לעבוד עם מורים עמיתים. עבודתם כמאמנים פנימיים כוללת תצפית בכיתה, שיחה לאחר התצפית אודות התלמיד שנבחר על ידי המורה המתאמן לחקר מעמיק, חשיבה משותפת על כיוונים לפעולה ושיתוף מורים נוספים המשתתפים בתכנית במהלך מפגש חודשי. בית הספר מלווה על ידי "מאמן חיצוני" מומחה מטעם "ניצוצות חבויים" ומנהלי בתי הספר מובילים את התכנית על מנת להביא לשינוי מערכתי באופן שבו מורים מבינים תלמידים מגוונים.
מורים כיום נדרשים ללמוד מחדש את המקצוע שלהם כדי להתאים את עצמם להוראה במאה ה-21, תקופה זו של שינויים ורפורמות מביאה גם בשורות בתחום הפיתוח המקצועי וההכשרה של מורים. כבר בסוף המאה הקודמת נכתבו ניירות עמדה כמו הדו"ח של NJCLD (1999) לגבי פיתוח מקצועי למורים בתקופה של חדשנות ושינויים בשדה החינוך. החוקריםStein, Smith, and Silver (1999) עסקו בשאלות אלו מתוך הנחה שהמטרה של פיתוח מקצועי היא לתמוך במורים המלמדים בסביבות חדשות ובדרכים חדשות. האתגרים המרכזיים של פיתוח מקצועי לפי Stein et al הם כיצד לעבוד עם קבוצות של מורים בתוך בית הספר, להרחיב את דרכי ההכשרה מעבר לסדנאות וקורסים, ולאזן בין רגישות לפרט לבין הצורך לאתגר אמונות ודרכי פעולה נפוצים. "ניצוצות חבויים" מתייחסת לאתגרים אלו באמצעות פיתוח היכולות של המאמנים לבצע תצפיות בתוך הכיתות תוך הימנעות מתיוגים ותרגול ביצוע שיחת התייעצות לאחר התצפית באופן בלתי-שיפוטי המעודד רפלקציה על אמונות נפוצות.
אחת המסקנות של Stein et al מניתוח פרדיגמות חלוציות לפיתוח מקצועי הייתה שהמשימה היא לבנות קהילה של מורים לומדים ולתמוך בה באמצעות תרבות של למידה בית ספרית ומחוזית. על מנת שמורים יקחו על עצמם את נטל השינויים הדרושים, הם צריכים לדעת שבית הספר מעריך שינויים וחדשנות, שהם יקבלו תמיכה במאמציהם, ועמיתיהם מרגישים מחויבות לקדם שינוי. תכנית "ניצוצות חבויים" מקפידה לגייס את המנהלים כשותפים פעילים בתכנית. מנהלים מוזמנים לבקר בהשתלמות ומחוייבים להשתתף בחלק מהמפגשים החודשיים על מנת שמורים ירגישו שהמנהלים תומכים בהם, מעריכים אותם ומצפים מהם לגייס את שאר הצוות על מנת להביא לשינוי בית ספרי. מבנה המניפה של התכנית שבו בכל שנה מצטרפים מאמנים פנימיים נוספים מתוך צוות בית הספר מאפשרת למנהל לבנות קהילה של מורים לומדים ולתמוך במאמציהם.
Borko, Jacobs, and Koellner (2010) סקרו את הספרות המקצועית ומצאו שפיתוח מקצועי איכותי מביא את המורים לחקור את המשימות הקונקרטיות של הוראה, הערכה, תצפית ורפלקציה, ומספק להם הזדמנות לקשר בין הלמידה שלהם לבין האופן שבו הם מלמדים. בנוסף, פיתוח מקצועי איכותי משלב תהליכים כמו הדגמה של אסטרטגיות הוראה מועדפות, למידה פעילה של המורים ובניית קהילת לומדת. מורים שחווים למידה פעילה, ועורכים רפלקציה על האופן שבו הם למדו ועל היעילות של אסטרטגיות ההוראה מתוך נקודת מבט של לומד יכולים כעת ללמד בדרכים שונות מהותית מהאופן שבו הם למדו כילדים או כפרחי הוראה. המפגשים החודשיים של "ניצוצות חבויים" הם כר פעולה מצויין לתהליכים אלו ומקדמים אותם בהצלחה.
לבסוף, Xu (2003) ממליץ שפיתוח מקצועי יכלול פעילויות מתמשכות לאורך זמן, המספקות למורים הזדמנות להתנסות ולערוך רפלקציה. תכניות פיתוח מקצועי איכותיות מספקות למורים הזדמנות לחקר מקצועי ותומכות בלמידה מתמשכת ומעודדות שינוי. תכונה נוספת של פיתוח מקצועי אפקטיבי לפי Koellner and Jacobs (2015) היא היותו בנוי על מודל אדפטיבי, כלומר רגיש למטרות, משאבים ולנסיבות שבהן מתרחש הפיתוח המקצועי.
תכנית "ניצוצות חבויים" בנויה בהתאם להמלצות הללו. התכנית פועלת בבית הספר במתכונת מלאה במשך חמש שנים, ולאחר מכן ממשיכה באמצעות צוות המאמנים הפנימיים שגדל לאורך השנים. המאמנים הפנימיים ממשיכים לקבל הדרכה וליווי באמצעות צוות "ניצוצות חבויים" ובאמצעות המפגשים המחוזיים שבהם הם פוגשים את עמיתיהם בבתי ספר אחרים באזור. תכנית "ניצוצות חבויים" מאפשרת למורים פיתוח מקצועי איכותי המשתלב בחיים המקצועיים של מורי בית הספר ומאפשר למנהל בית הספר לתמוך בקהילה מקצועית משגשגת.
הגישה והעקרונות של "ניצוצות חבויים" נבנו על פי ידע עדכני לגבי פיתוח מקצועי של מורים. הגישה של "ניצוצות חבויים" מבוססת על חמש הנחות יסוד: (1) הדרך היעילה ביותר לעזור לתלמידים עם קשיי למידה או התנהגות היא לתת כלים וידע למורים בכיתה, ולעזור לכל הילדים בבית ספר; (2) מורים המסוגלים לזהות את היסודות שבבסיס הלמידה וההתנהגות יהיו מיומנים יותר בעזרה לתלמידים הנתקלים בקשיים; (3) התכניות המצליחות ביותר הן בית ספריות, וכוללות אימון וחניכה על מנת להיענות לצרכים המגוונים של מורים; (4) על מנת להשיג קיימות לטווח הארוך, תכנית יעילה צריכה להעצים את היכולות ולהצמיח מומחיות בתוך בית הספר על מנת לאפשר את המשכיות התכנית לאחר תקופת ההתערבות החיצונית; (5) על מנת לתמוך בהשפעת התכנית לטווח הארוך, התכנית צריכה לכלול תכנון לשינוי מערכתי המשלב גישה שיתופית ומעורבות ותמיכה של ההנהלה. התכנית כוללת שימוש בשלוש "עדשות למידה" על מנת להבין ילדים. עדשות אלו כוללות נוירו-התפתחות, טמפרמנט ואקולוגיה והמשתתפים מקבלים גם היכרות עם ההתפתחות החברתית והרגשית הנורמטיבית. התכנית פועלת לפי ארבעה עקרונות המרכיבים את מסגרת ההתפתחות המקצועית של המורים והתמיכה עבור בתי ספר המשתתפים בתכנית:
1. חיפוש אחר "ניצוצות חבויים": כל ילד הוא יחיד ומיוחד, עם כישורים אישיים, חוזקות, ואתגרים. התכנית מאמינה בחשיבות של טיפוח "הניצוץ החבוי" בכל ילד, וטיפוח הייחודיות שלו. שיתוף פעולה עם התלמידים בתהליך של גילוי סגנון הלמידה וההתנהגות שלהם ומתן מענה לצרכים הייחודיים מאפשר תחושה של אופטימיות לגבי הלמידה והצמיחה העתידית.
2. תמיכה בשימוש בתצפיות, תיאורים ורפלקציה: תהליך של תצפית, תיאור ורפלקציה מאפשר הבנה עמוקה יותר של דרכי הוראה שלנו ודרכי הלמידה של התלמידים. תוך שימוש בשפה תיאורית ומדייקת. המודעות של המורה והתלמיד לגבי סגנון הלמידה וההתנהגות הייחודי, תחומי חוזק ואתגרים, מאפשר לבתי הספר ליצור פתרונות ולתת מענה לצרכים של תלמידים מגוונים.
3. מחויבות לשיתוף פעולה: שיתוף פעולה מעצים את יכולתנו לעזור לתלמידים להצליח ומדגיש את החשיבות הקריטית של מעורבותו של כל מי שמכיר את הילד ויכול להשתתף בשיח לגבי הבנת הצרכים שלו ומתן מענה. התכנית שואפת ליצור מחויבות לשיתוף פעולה בכל הרמות, החל משיתוף פעולה בין מורה לתלמיד ואמונה של מורים באחריות שלהם לעזור לכל תלמיד להצליח. שיתוף פעולה כולל עבודת צוות בין-מקצועית בתוך ובין בתי ספר.
4. פיתוח מקצועי: ניצוצות חבויים מאמינה שכל אחד מסוגל להשתנות ולצמוח. דרך משמעותית לעזור לתלמידים לצמוח היא לפתח קהילות של לומדים. אנו מוצאים שתהליך רב-שלבי הוא המתווך הטוב ביותר לצמיחה המקצועית של מורים, במיוחד כשהתהליך מבוסס על פיתוח משאבים בתוך בית הספר.
תכנית "ניצוצות חבויים" פועלת בהצלחה בתשעה בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, בחמישה יישובים. מאז קיץ 2014 נערכו חמש השתלמויות קיץ מרוכזות בהן השתתפו מעל מאה מורים. 67 מורים קיבלו הכשרה בקורס מאמנים פנימיים ובמהלך השנים אימנו 268 מורים המלמדים קרוב לשלושת אלפים תלמידים.
בשנת 2010 בוצעה הערכה ומדידה של תכנית Hidden Sparks בארה"ב על ידי אוניברסיטת קולומביה. הממצאים בעקבות שאלונים שהועברו למורים שהשתתפו בתכנית הראו ש 92% מהמורים שינו את ההוראה שלהם על מנת להתייחס לתלמידים מתקשים, 95% מהמורים משתמשים בלמידה שיתופית במהלך השיעורים שלהם, 82% משתמשים בגוף הידע של Hidden Sparks על מנת להעריך את הדרישות הקוגניטיביות של השיעורים שלהם ו 82% מהמורים משוחחים עם התלמידים שלהם באופן פחות שיפוטי. בישראל, בשנה"ל תשע"ח נערכה הערכה חיצונית על ידי מכון "צפנת". בהערכה נעשה שימוש בראיונות עם בעלי תפקיד בארבעה מתוך תשעה בתי הספר המשתתפים בתכנית (מנהלת, סגנית, מאמנת חיצונית, מאמנות פנימיות, מורות), שאלון סקר לכלל המורים המשתתפים בתכנית. השאלון הועבר בסוף השנה (יוני) וכן נעשתה תצפית בביקור של צוות התכנית בשני בתי ספר.
רכישה ושימוש בעדשות הלמידה של "ניצוצות חבויים" הן אחת הצורות הברורות של השפעת התכנית על המורות. מורות רבות דיווחו על שימוש בעדשות הלמידה ועל התועלת הנובעת מכך – הדיוק, העומק, והתפיסה המקיפה. השימוש בעדשות מאפשר למורות 'להשתחרר' מתוויות המושמות פעמים רבות על התלמיד (לדוגמה "תלמיד מתקשה", "תלמיד מפריע") ולהציע הסתכלות עם פוטנציאל מיטיב יותר.
"כשאנחנו מסתכלים על ילד, עוברים דרך העדשות. זה עומד מולנו ... אנחנו כן עושים ניתוח של שלוש העדשות. אחרת זה לא עובד. "
"פה החידוש – זה מתייחס לראייה שלנו לתלמיד, משלוש העדשות . פעם כשהסתכלנו על 'אקולוגיה' חשבנו רק משפחה. היום אנחנו מבינים שגם הכיתה זה אקולוגיה, גם המורה, גם בית הספר ... והטמפרמנט זה החידוש הכי גדול. כי אף פעם לא תפסנו את זה כגורם משפיע על התפקוד שלו ושלנו [המורות]. זה דבר מולד שצריך להתמודד איתו, ולכוון. אי אפשר לשנות. אז צריכה לשנות את הטמפרמנט שלי, להתאים."
"התכנית מלמדת את המורים להשתמש בשפה נכונה. בשפה מדייקת. כשאתה רוצה להבין אקולוגיה של כיתה, את הבעיות הנוירו-התפתחותיות למיניהן, אתה חייב לדבר בצורה מדויקת. זה ממקד אותך במה להסתכל ועוזר לך להגיד את זה נכון ... יש לנו המון ילדים עם קשיים, ורק באמצעות הסתכלות נכונה יכולים לפתור את הקשיים. זה היופי בתכנית."
השילוב בין הסתכלות מורכבת באמצעות שלוש העדשות לבין הקשר האישי הממושך מחזק אצל המורות גישה הוליסטית כלפי התלמיד, המכירה בו כסובייקט בעל מכלול של צרכים, מגבלות ואפשרויות, ולא רק כאובייקט שצריך "להעביר לו חומר".
"התכנית כן תרמה לי, זה ברור. להסתכל על ילד כמכלול, לא כאל יחידה שאני צריכה ללמד אותה. לראות את הרקעים הנוספים. פעם חשבתי שהכי חשוב כמורה זה להקנות את הידע. היום אני חושבת שהמורה רוצה לראות התקדמות של הילד. ידע זה חשוב, אבל לא הכל ... כשאני רואה תלמיד אני מקטלגת אותו – מה הבעיה, ואיך אפשר לעזור. השנה, בעזרת [שם המאמנת], גיליתי שאני צריכה לפתוח ערוצי חשיבה שונים ולא להתקבע. לדוגמה, היה תלמיד שהייתי בטוח שהבעיה היא ויסות חושי או לקות למידה. והסתבר שיש בעיות בתחום האקולוגיה. צריך להסתכל על כל מכלול העדשות, ולא להינעל על תחום אחד."
"חוץ מזה, אתה עוסק בהישגים, להעביר חומר, לרצות מנהל ומפקחת. אתה שוכח את התלמיד לפעמים. לדעתי זה [התכנית] מתנה. אם כל המורים ייחשפו ויחשבו ככה – זה יהיה הישג."
על מנת לאפשר השפעה מקיפה יותר ובת-קיימא, שואפת התכנית להטמיע את תפיסתה בבית הספר באופן מערכתי. זאת באמצעות עבודה עם מעגלים גדלים והולכים של מורות בביה"ס, הכשרה וליווי של מלוות מקצועיות פנימיות (שהן חלק בלתי-נפרד מסגל המורות), וקיום השתלמויות כלל בית-ספריות. בתי הספר הוותיקים בתכנית הטמיעו את פעולתה במובן התפעולי, ומספר החריקות הנוגעות להפעלת התכנית ולהתאמתה למערכת השעות הצטמצם. גיוס המנהלת והמחויבות השוטפת שלה לתכנית היא תנאי קריטי להשפעה מערכתית. שני החסמים העיקריים העומדים בפנינו בהפצת התכנית בקרב בתי ספר רבים יותר הם חסם העלות הגבוהה של התכנית וחסם ההשקעה הבית ספרית.
עלות ההשתתפות בתכנית עבור כל בית ספר היא גבוהה. התכנית מציעה שני מודלים. המודל המלא כולל ליווי צמוד של מאמנת חיצונית, מומחית בתחום, המגיעה לבית הספר פעם בשבוע ליום שלם של תצפיות, שיחות עם מורים וליווי של המאמנות הפנימיות בתוך בית הספר. בשל העלות הגבוהה של תכנית זו, פותחה "תכנית מאמנים פנימיים" בעלות נמוכה יותר הכוללת השתתפות בשני קורסים, העסקת מאמן מומחה המגיע לבית הספר פעמיים בחודש ומלווה את צוות המאמנים הפנימיים וההנהלה.
עלות ההשתתפות בתכנית עבור כל בית ספר היא גבוהה. התכנית מציעה שני מודלים. המודל המלא כולל ליווי צמוד של מאמנת חיצונית, מומחית בתחום, המגיעה לבית הספר פעם בשבוע ליום שלם של תצפיות, שיחות עם מורים וליווי של המאמנות הפנימיות בתוך בית הספר. בשל העלות הגבוהה של תכנית זו, פותחה "תכנית מאמנים פנימיים" בעלות נמוכה יותר הכוללת השתתפות בשני קורסים, העסקת מאמן מומחה המגיע לבית הספר פעמיים בחודש ומלווה את צוות המאמנים הפנימיים וההנהלה.
"ניצוצות חבויים" נבנתה מתוך תפיסה שיש להשקיע מחשבה ועשייה בבניית תרבות בית ספרית- עם מורים, מנהלים, ובין מורים לבין העמיתים שלהם. התכנית מופעלת בבית ספר טיפוסי למשך חמש שנים, כך היא מאפשרת תהליך ושינוי אמיתי בתרבות הבית ספרית. תהליך הלמידה של המורים- אלו המשמשים כמאמנים פנימיים, וכן המורים המקבלים אימון- מבוסס על תצפית ורפלקציה על הנעשה בכיתה. מורים המשתתפים בתכנית מעידים על שינוי באופן שבו הם מבינים את התלמידים בכיתה שלהם, באופן שבו הם מלמדים בכיתה ועל שיפור בשיתוף פעולה בין אנשי הצוות בבית הספר. מורים רוכשים ידע חדש באמצעים מגוונים ומיישמים את הידע בעזרת המאמן המלווה אותם. החסמים העיקריים העומדים בפני התכנית הינם עומס התכניות והמחויבויות של בתי הספר, וכן העלות של התכנית.
Borke, H., Jacobs, J., and Koellner, K. (2010) Contemporary Approaches to Teacher Professional Development. International Encyclopedia of Education, 7, 548-566.
Koellner, K. and Jacobs, J. (2015). Distinguishing Models of Professional Development: The Case of an Adaptive Model's Impact on Teachers' Knowledge, Instruction, and Student Achievement. Journal of Teacher Education, 66, 51-67
National Joint Committee on Learning Disabilities (1999). Professional Development for Teachers. Learning Disabilities Quarterly, 23, 2-6
Stein, M.K., Schwan Smith, M., and Silver, E.A. (1999). The Development of Professional Developers: Learning to Assist Teachers in New Settings in New Ways. Harvard Educational Review, 69, 237-269
Xu, J. (2003). Promoting School-Centered Professional Development through Teaching Portfolios. Journal of Teacher Education, 54, 347-361
אתר מונגש
אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.
סייגי נגישות
למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר
רכיב נגישות
באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.