סינדיאנה – כפר הנוער הערבי למנהיגות צעירה
סינדיאנה הינו פרויקט ייחודי וראשוני מסוגו בישראל. זוהי יוזמה של האגודה לקידום החינוך ירושלים וקבוצת יזמים חברתיים ואנשי חינוך מהציבור הערבי בשיתוף עם גבעת חביבה והמועצה האזורית מנשה.
המודל החינוכי של כפר נוער המכיל לצד בית ספר גם פנימייה ומשק חקלאי, מספק לבני הנוער מסגרת המשלבת תנאים אופטימליים ללמידה, מעטפת אישית וקבוצתית הכוללת חינוך בלתי פורמלי והתנסות משמעותית בלמידה ועבודה חקלאית. בחברה הערבית בישראל חסרות כיום מסגרות של חינוך בלתי פורמלי המעניקות לבני הנוער חוויה חינוכית וחברתית משמעותית ומשלימה.
פיתוח והקמת מסגרת חינוכית עבור בני הנוער מהחברה הערבית הינה כלי להכשרה ופיתוח של שכבת מנהיגים צעירים חברתיים שיהיו מעורבים ומשפיעים על חיי החברה.
מתוך צורך זה ומתוך עקרון של רב תרבותיות, פלורליזם ושוויון אזרחי וחברתי, נולדה סינדיאנה, מסגרת חינוכית הוליסטית, המציעה מענה לפיתוח אישי של התלמיד והעצמת יכולותיו הלימודיות והחברתיות, פיתוח מנהיגות אקטיביסטית הנשענת על שורשי התרבות הערבית ומעגלי השייכות של הצעירים וחשיפה לתרבות העולם הגדול.
כפר הנוער ממוקם בגבעת חביבה וכולל חטיבת ביניים, תיכון ופנימייה. לומדים בו כיום למעלה מ-400 תלמידים ותלמידות.
שלושת יסודות מרכזיים בכפר הנוער הערבי למנהיגות צעירה
כפר הנוער מתבסס על שלושה יסודות : מצוינות אקדמית וחברתית, תרבות וזהות ומנהיגות. הוא מהווה מסגרת חינוכית ערכית משמעותית, שתכשיר ותפתח שכבת מנהיגים צעירים, חברתיים ומשפיעים.
הקמפוס מיועד לבני נוער מהחברה הערבית, בעלי יכולות לימודיות, מנהיגותיות, רצון להתפתח, לחלום, להשפיע, ולהשיג הישגים חברתיים, ערכיים ולימודיים. הקמפוס ההווה מרכז חינוכי הפועל לטיפוח ערכים של מיצוי לימודי וחברתי, מנהיגות וזהות בקרב בני הנוער במטרה לפתוח בפניהם אפיקים להצלחה בתחומי האקדמיה, התעסוקה והחברה.
בנוסף למצוינות הלימודית, מדגיש בית הספר את החינוך הבלתי הפורמאלי והפעילות החברתית והשייכות והזהות והתרבות והמעורבות החברתית.
החוויה החינוכית ההוליסטית המתקיימת בכפר הנוער מעניקה לבני נוער בעלי יכולות לימודיות ורצון להשקיע ולהתקדם קרקע פורייה להביא את הפוטנציאל הלימודי והחברתי הטמון בהם לידי ביטוי.
עקרונות חינוכיים
כפר הנוער למנהיגות צעירה הוקם ברוח העקרונות הבאים:
- תפיסה הוליסטית– מתן מענה רחב ומקיף לתלמידים, לצוות החינוכי, לקהילה ולאזור.
מתן מענים מגוונים חינוכיים וחברתיים למעגלים השונים. חיבור בין לימודים פורמליים לפעילות לא פורמלית (חוגים, העשרה, סיורים, מפגש עם אישים וכדומה) סביב ציר מאחד: היכרות עם התרבות הערבית, המורשת, והיכרות עם החברה הערבית בישראל על המגוון שבה ועל אתגריה.
- הצבת מטרות והשגתן– טיפוח השאיפה לביצוע האיכותי הגבוה ביותר בכל תחום: לימודי, חברתי וקהילתי.
- מנהיגות– פיתוח יכולות מנהיגותיות, חיזוק תחושת האחריות והמעורבות, פיתוח יכולת השפעה וחיזוק דמות המנהיג הרצוי. פעולות מיוחדות הן בתוכנית הלימודים הפורמלית והן במסגרות אחר הצהריים.
- מעורבות חברתית– חינוך למעורבות ולפעילות אקטיבית, חיזוק תחושת האחריות והיוזמה החברתית, חינוך לאקטיביזם ולהגברת המודעות החברתית.
- זהות ותרבות ערבית– עבודה על הגדרת הזהות האישית והקולקטיבית, פיתוח תחושת השייכות , הכרות , למידה והעמקה של התרבות והמסורת הערבית והאסלאמית, לרבות חיזוק השפה הערבית, ברמת היחיד וברמת הקבוצה והקהילה, מסורת לעומת מודרניזציה. דגש מיוחד יושם על פיתוח תחומי המוסיקה והאמנות, בעיקר בחטיבת הביניים.
- רב-תרבותיות ופלורליזם– העמקת ההכרות והלמידה של תרבויות ושפות אחרות, עדות ומגזרים מגוונים בחברה הישראלית ובעולם, הרחבת האופקים והחשיפה למגוון דעות וביקורות.
- סביבת למידה ופיתוח– יציאה מהמרחב הפרטי והמוכר לטובת פיתוח, למידה והתבוננות. למידה במרחבים שמחוץ לחדר הכיתה, למידה פעילה בכפרים וביישובים מהם מגיעים התלמידים, וכן סביבת למידה מטופחת וטכנולוגית בבית הספר.
- עידוד תחושת מסוגלות– התמודדות עם אתגרים וקשיים, תחושת עצמאות, תחושת ערך עצמי, ראיה עצמי כבעל יכולת השפעה.
- חשיבה ביקורתית– פיתוח יכולת ומתן כלים, שאילת שאלות והטלת ספק, בירור ערכי מעמיק לאחר הכרות ולמידה, קריאת המציאות הלוקלית והגלובלית במגוון התחומים וניתוחה. חשיפה למגוון דעות, חקירה ונקיטת עמדה.
- חדשנות פדגוגית– בית ספר חדשני המיישם תפישות הוראה של המאה ה 21- (PBL). ביה"ס יפעיל מספר תכניות ספירליות בלמידת חקר ולמידה סביב פרויקטים. תהליכי החקר יתקיימו גם מחוץ לחדר הכיתה ביישובי המוצא, מכוני מחקר ומפעלי תעשייה מתקדמים. בחלק מהשיעורים נשתמש בהוראה מתוקשבת גם במליאה וגם בעבודה בקבוצות. כמו כן, במקצוע אחד או שניים נתנסה ב"הוראה הפוכה" .חלק מתהליכי ההערכה יהיו חלופיים. במקום מבחנים נעבוד הן בשיטה של תלקיט )פורטפוליו( והן בבניית תוצרים חזותיים. במקצועות רבי המלל נתנסה גם במסגרות של "תלמידים מלמדים תלמידים".
הצוות החינוכי והניהולי של כפר הנוער מעורב באופן פעיל בהקמה, בהתוויית הדרך ובהובלה החדשנית של בית הספר והפנימייה.
