בוחרות בענבר

לכבוד יום הבוחר.ת, עסקו בבית הספר ענבר בנושא של בחירות ממספר נקודות מבט, בחקר עמוק ועם הצעות לפוליטיקה ראויה יותר.

תלמידות ענבר בנושא בחירות מכמה נקודות מבט:

שכבות ח'-ט' עסקו בחודש האחרון בפרויקט הענקת מדליה לנשים בשדה הפוליטי מאז קום המדינה ועד היום. יחד, התלמידות גיבשו קריטריונים המהווים מדד לעשייה פוליטית מיטבית, ואז חקרו ובחרו פוליטיקאית שבעיניהן עונה על הקריטריונים וראויה למדליה, ולבסוף הציגו אותה וביססו את טענותיהן בפני השכבה.

היה מרתק לראות את הגיוון ואת הטענות המשכנעות לשאלה 'איזו עשייה ציבורית ופוליטית היא עשייה ראויה?"

בכיתה י' התקיים פרויקט בחירות במסגרת שיעורי אזרחות, בו התלמידות חולקו למפלגות שונות, חקרו על המפלגה וקיימו יום שיא של הצגת המפלגות ותעמולה בעד המפלגה אותה נתבקשו לייצג. לסיום הפרויקט קיימו סימולציית בחירות.

משתפות בחלק מהדברים שכתבה בערב שלפני הבחירות אריאלה פוני קרוניש, מחנכת כיתה י' לכיתתה:

"בשבוע האחרון לקחתן חלק פעיל בפרויקט בחירות. חקרתן את המפלגות, הצגתן אותן מול הכיתה בדרכים יצירתיות, שאלתן אחת את השניה שאלות מצויינות וביקורתיות ואפילו שמתן פתק בקלפי הכיתתי שלנו. היה מרגש ממש לראות אתכן עובדות, מסתקרנות, מתפעלות, שואלות ומתווכחות בנושאים השונים.

כשאנו, או ההורים שלנו, ניגשים מחר להצביע, בואו ננסה לזכור שהגיוון הרב הקיים בארץ כל כך קטנה, יכול וצריך להיות יתרון, בואו לא ניתן לקיצוניים להפוך אותו לחסרון. בואו נדאג שהקולות הרבים והשונים ישמעו, בואו נחגוג את חג הדמוקרטיה הישראלית. בואו לא ניכנע לאלו שקוראים לנו לשלול קולות של אנשים שהם אחרים מאתנו. בואו לא ניכנע לשפה התוקפנית והמפלגת.

יש הרבה אנשים שמודאגים מהבחירות הבאות עלינו מחר לטובה. גם אני ביניהם. אבל כפי שחברה טובה הזכירה לי אתמול, יש לנו מדינה טובה, מיוחדת, פורחת, משגשגת. בואו לא ניקח אותה כמובנת מאליה.

בואו נזכור שזהו יום חג, יום שחיכינו לכמותו אלפיים שנה. יום שבו יש לנו תפקיד, להשפיע על הדמוקרטיה הישראלית, לשמור עליה, לחזק אותה. להוכיח שאין סתירה בין מדינה דמוקרטית ומדינה יהודית.

תראו באיזו התרגשות ניגשו לקלפי בבחירות הראשונות של המדינה:

"בשעה 5:35 בבוקר השכם קמנו אני ואשתי ואחי... וגיסי... ובני... לבשנו בגדי שבת לכבוד היום הגדול והקדוש הזה. כי "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". אחרי אלפיים שנות גלות או יותר... לא זכינו ליום כזה, שנלך לבחירות למדינה יהודית...

כל הדרך אל הקלפי, הלכתי כמו בשמחת תורה אצל הקפות עם ספר תורה, כי פנקס הזהות של ישראל היה בידי... בשעה 5:50 באנו והיינו ראשונים... ברטט של קדושה ובהדרת קודש מסרתי לידי היו"ר את פנקס הזהות שלי... והגיע הרגע הקדוש בחיי..." (מתוך יומנו של משה יקותיאל אלפרט)
הלוואי שגם אנו נזכה מחר להרגיש מעט מן הקדושה הזו".